מוסטפא נ' האחים אלזוהרה 2006 בע"מ

החלטה

1.ביום 20.12.09 הגיש התובע בקשה לביצוע שטר ע"ס 5,000 ₪ המשוך לפקודת מר עבדול רחמן אבו פארחה (להלן הנפרע) שמועד פרעונו היה ביום 30.3.09.

השיק חולל עקב מסירת הודעת ביטול לבנק.

למען הסדר הטוב, יוער בשלב זה כי הנפרע חתם כמסב על גב השיק.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל נמסרה האזהרה לידי נציג הנתבעת ביום 10.3.10 ובהתאם לכך המועד האחרון להגשת התנגדות לביצוע השטר היה ביום 6.4.10.

3.ביום 7.4.10 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע השטר.

ביום 11.4.10 ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצאה לפועל לפיו עוכבו הליכי ההוצאה לפועל וההתנגדות הועברה לבית משפט זה.

4.במסגרת ההתנגדות הנתמכת בתצהירו של מר וליד זוארה אשר משמש כמנהל הנתבעת ומורשה חתימה מטעמה בבנק נטען כי במהלך חודש מרץ 09 נגנב מרכבו פנקס שיקים על ידי אחד שכינויו אבו אשרף. בעקבות מעשה הגניבה הובא העניין בפני גורמים חיצוניים והם החליטו כי על אבו אשרף לדאוג להשבת השיקים שגנב מהם, לרבות השיק הנדון לידי הנתבעת. בתמורה לכך הודיעה הנתבעת כי לא תוגש תלונה במשטרה בגין גניבת השיקים.

לגבי השיק הנדון, נטען כי אבו אשרף הודיע לנתבעת כי אין בידו את השיק הנדון.

בנוסף העלתה הנתבעת טענה לכישלון תמורה מלא אשר פוגם באחיזתו של התובע בשיק ובכל מקרה קיבל לידיו את השיק לאחר שחולל.

בנוסף, הוגש אף תצהיר מטעמו של עלא אלדין אשר אף הוא מנהל ומורשה חתימה מטעם הנתבעת כי ינתנה הוראת ביטול לשיק מחמת גניבתו וזיופו.

5.במועד הדיון שהתקיים בבקשה העלה ב"כ התובע טענה מקדמית ולפיה הוגשה ההתנגדות באיחור והנתבעת לא עתרה בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

עוד מוסיף ב"כ התובע ותוכן כי החלטת ראש ההוצל"פ הנ"ל אינה קובעת, ודי בכך כדי לדחות את ההתנגדות.

6.בבדיקת תיק ההוצאה לפועל עולה כי בקשת הנתבעת הוגשה ביום 7.4.10.

על מנת לבדוק את טענות ב"כ התובע בדקתי את לוח השנה של שנת 2010. מבדיקה זו עולה כי ביום 29.3.10 חל ערב פסח ואשר הסתיים ביום 6.4.10 ובתקופה זו חלה פגרה במערכת בתי המשפט.

מכאן שהמועד הראשון להגשת ההתנגדות היה ביום 7.4.10 ולפיכך הוגשה ההתנגדות במועד ואף החלטת ראש ההוצאה לפועל היתה כדין.

אין מחלוקת כי החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר עיכוב ההליכים והעברת ההתנגדות לבית המשפט היתה ידועה לב"כ התובע מזה זמן ועוד בטרם נקבע דיון לבקשה.

העלאת הטענה המקדמית לא רק שאינה נכונה עובדתית אלא יש בה משום חוסר תום לב מצד ב"כ התובע להעלותה כשנה לאחר שניתנה.

7.במסגרת חקירתם של הנתבעים על תצהירם חזרו הם על גירסתם כי השיק נגנב על ידי אבו אשרף. חקירתם לא הביאה לקריסת גרסת הגנתם. אף אם קיימים אי דיוקים ו/או סתירות בטענות המצהירים לעומת חקירתם הנגדית אין בכך כדי לדחות הבקשה.

הלכה ידועה היא כי בית המשפט בשלב הדיון בהתנגדות לביצוע שטר ו/או בקשה לרשות להגן אינו רשאי לשקול מהימנות המצהירים.